Tag Archives: פורים

אנו רגילים מילדות לתרגם לעצמנו את המושג: "נס" במובן של שבירת מסגרות הטבע. דוגמאות קלאסיות לנסים הן: קריעת ים סוף, נס פך השמן ועוד. והנה, באה מגילת אסתר ומציבה לפנינו את הקביעה שנסים גדולים ומופלאים מתרחשים גם בתוככי המסגרות הטבעיות. גם בתוך ההסתר, נגלית לעיניו של המתבונן השגחה עליונה המכוונת את הכל. את המאורעות שקדמו […]

אחת המצוות בפורים היא משלוח מנות איש לרעהו. כך כתב מרדכי היהודי אל כל היהודים: "להיות עושים אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט', כ"ב). מני אז ומקדם ידענו ששמחה יהודית אינה נחשבת למושלמת באם היא מצטמצמת רק לאכילה, לשתיה ולעידון עצמי. השמחה היהודית מחייבת גם מחשבה אודות הזולת.

אמנם בכל מועדי ישראל מצווים אנו לשמוח ולהיטיב את לבנו. אולם יותר מכל המועדים מצטיין יום הפורים בריבוי השמחה. לא זו בלבד שכבר החל מראש חודש אדר אנו מרבים בשמחה, אלא שגם איכותה של שמחת פורים בולטת בייחודה.שנו חכמים בתלמוד: חייב אדם לשתות יין בפורים עד שלא יוכל להבחין בשוני שבין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'.במה […]

מעבר מהיר על מהלך האירועים במגילה חושף בפנינו את "מבצע הצלת המאה" של מרדכי ואסתר המלכה. פרק ראשון – ובו יסופר על משתה אחשוורוש. מסיבה ראוותנית, שנמשכת ששה חודשים רצופים(!) חותמת את השנה השלישית למלכותו של אחשוורוש, מלך פרס. המלכה ושתי מסרבת להיענות לבקשת המלך, להופיע במסיבה ולהציג את יופייה לראווה, בפני הנאספים. יועצי המלך […]

את חג הפורים אנו חוגגים בי"ד באדר. מדוע בתאריך זה? הבה נסביר את הדברים תוך כדי עדכון קצר: המן, ראש השרים של אחשורוש, מלך פרס ומדי, זמם להשמיד את העם היהודי. לשם כך הוא שלח אגרות לכל מדינות המלך. נאמר בהן, שביום י"ג בחודש אדר הקרוב יהיה דם היהודים הפקר, וניתנת רשות לכל מי שלבו […]

השם "פורים" נקבע על שם הפסוק: "הפיל פור הוא הגורל לפני המן" (אסתר ג', ז'). עוד נאמר: "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" (אסתר ט', כ"ו). כידוע, השם "פורים" מבטא ומגדיר את שורשם של ימי הפורים. נשאלת השאלה: במה השם "פורים" מבטא את מהותו של יום זה? לכאורה, הפור שהפיל המן – […]

משמגיע חודש אדר קמה וניצבת לפני כל יהודי הוראה חד משמעית הקובעת: "משכנס אדר מרבים בשמחה" (מסכת תענית דף כ"ט, א'). הבא לקיים צו זה עומד כמשתומם. להרבות בשמחה, מה טוב ומה נעים! אך כיצד מגיעים לכך? הן זה בדיוק מה שחסר לנו ואנו תרים כל ימינו אחריו. כלום להיות שרוי בשמחה הוא עניין של […]

(א) וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה: (ב) וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק: (ג) וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים: […]

כמו לכל חג, גם לחג הפורים יש מצוות מיוחדות משלו. המצוה הראשונה והעיקרית היא קריאת המגילה, שמטרתה לפרסם את הנס שאירע עם נפילת המן צורר היהודים. חכמינו הוסיפו שלש מצוות שיש לקיימן ביום זה: עריכת סעודת פורים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות (בה כל אחד שולח לחבירו תשורה המכילה לפחות שני סוגי מאכלים). לסעודה בה אנו […]

משמגיע חודש אדר קמה וניצבת לפני כל יהודי הוראה חד משמעית הקובעת: "משכנס אדר מרבים בשמחה" (מסכת תענית דף כ"ט, א'). הבא לקיים צו זה עומד כמשתומם. להרבות בשמחה, מה טוב ומה נעים! אך כיצד מגיעים לכך? הן זה בדיוק מה שחסר לנו ואנו תרים כל ימינו אחריו. כלום להיות שרוי בשמחה הוא עניין של […]