כמו לכל חג, גם לחג הפורים יש מצוות מיוחדות משלו. המצוה הראשונה והעיקרית היא קריאת המגילה, שמטרתה לפרסם את הנס שאירע עם נפילת המן צורר היהודים. חכמינו הוסיפו שלש מצוות שיש לקיימן ביום זה: עריכת סעודת פורים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות (בה כל אחד שולח לחבירו תשורה המכילה לפחות שני סוגי מאכלים). לסעודה בה אנו מודים לה' על חסדו. קיים קשר ברור לחג; אך לכאורה, לא מובן מהו הקשר של מתנות לאביונים ומשלוח מנות למאורעות חג הפורים.
במגילת אסתר מסופר כיצד שיכנע המן – לאחר שעלה לגדולה ונעשה "ראש השרים" – את המלך אחשוורוש לגזור גזרת השמדה על כל היהודים: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים … ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם". המן הדגיש את העובדה שעם ישראל הינו עם "מפוזר ומפורד". המן הכיר את סוד כושר ההישרדות של עם ישראל, את האחדות וביקש לרמוז לאחשוורוש, שכעת האחדות היהודית נחלשה, מאחר שהם מפורדים בין העמים, ועתה הגיעה שעת הכושר להוריד אחת ולתמיד את העם היהודי מבימת ההיסטוריה.
היה ב-פורים, חג האחדות היהודית.